כוחה של הקבוצה

מה אנו חשים כאשר הסביבה לא מבינה את הצרכים שלנו? המדור לקידום סטודנטים בדקאנט הסטודנטים מקיים מזה כעשור קבוצות תמיכה לסטודנטיות ולסטודנטים שמתמודדים עם מגבלה, אשר מעניקות להם כלים להתמודדות עם הקשיים בהם הם נתקלים בלימודים בפרט ובחיי היומיום בכלל.

"מתוך ניסיון רב בעבודה עם סטודנטים עם מגבלה ותמיכה בהם, למדנו על הצורך ליזום התערבות קבוצתית, אשר תהווה מקום בו הם יוכלו לזכות להבנה חברתית. באמצעות מפגש עם סטודנטים נוספים המתמודדים עם מגבלה הם שומעים על בעיות של אחרים, ומקבלים פרופורציות חדשות ורעיונות להתמודדות אישית", אומרת אילנה קאופמן, עובדת סוציאלית של המדור לקידום סטודנטים.

לשתף ולשמוע פידבקים

קבוצת התמיכה היא המקום להכיר סטודנטים נוספים ולהיחשף לדרכי ההתמודדות עם המוגבלות שלהם. "אצל כל אחד מאיתנו יש משהו שונה, וכולנו כאן כדי לקבל זה את זה", אומר אחד המשתתפים.

בתוך הקבוצה מתקיימת תחושת ביטחון ומרחב בטוח, בו יכולים חברי הקבוצה לדבר בחופשיות על נושאים שלא משוחחים עליהם בדרך כלל בפורומים אחרים. "הרגשתי בטוח לשתף ושמחתי לשמוע פידבקים מאחרים. הקבוצה נתנה לי המון כוח ותקווה. בזכות המפגשים גיליתי צדדים חדשים בי, ולמדתי להכיר את עצמי ואת היכולות שלי טוב יותר".

לא צריך להתבייש

אחד הדברים שמעיקים על בעלי מגבלה הוא הניסיון התמידי להסתיר אותה. לפעמים הדבר נובע מבושה, ולעתים מתוך תחושת בדידות. "עם הזמן נוכחנו כי ההיכרות עם חברי הקבוצה יצרה עבור המשתתפים מרחב בטוח, אשר איפשר להם לחשוף ולשתף את החברה הכללית בקשיים שלהם, ובכך לשפר את חוויית האינטגרציה החברתית שלהם", מסבירה קאופמן. "אם בתחילת הדרך היו סטודנטים שנמנעו מלשתף אחרים במגבלה שלהם, בזכות תהליכי העצמה שעברו במהלך השנה, הם אזרו אומץ וקיבלו את הכוחות לעמוד בגאווה מול החברה ולצאת מ"ארון המגבלה"".

עבור נ', סטודנטית בשנה ב' בפקולטה למדעי החברה, ההשתתפות בקבוצה שינתה את האופן בו היא מסתכלת על עצמה ועל הסביבה. "שמעתי חוויות של אחרים, קיבלתי פרופורציות לחיים וידע שלא הכרתי לפני כן", היא משתפת. "מהסיפורים, גם אם היו קשים, הבנתי יותר איך ההתנהלות שלי משפיעה על החיים שלי. הגדרתי לעצמי איפה אני רוצה להיות ואיך אני מתכוונת להתייחס מעתה למגבלה שלי".

קבוצות התמיכה נפגשות אחת לשבוע במשך כל שנת הלימודים, למעט חופשת הסמסטר, בהנחייתה של קאופמן.